דרכים לעזור לילדנו להתמודד עם שינוי

שינויים הם באופן כללי לא דבר קל לעיכול…
כאמא,  אני מגלה ששינויים מעוררים בי ובנו ההורים רגשות כמו דאגה, חשש, עד כדי חוסר יכולת להיות במצב של חוסר וודאות…

בעוד מספר ימים יסתיים החופש הגדול.
הילדים שלנו ואנחנו צפויים לשינויים מורכבים,
ללא קשר לגיל ולמסגרת אליה הם עולים.
רגשות של אי וודאות, חשש ודאגה מוקצנים לא פעם במצב זה ואף הופכים ללחץ וחרדה.

חשוב שנהיה מודעים לתגובה ולתפקוד שלנו בשינויים מאין אלו.
שכן יש לכך השלכה רבה על תפקוד ילדנו במצבים דומים.
מעבר לעובדה שאנו מודל לחיקוי עבור ילדנו,
כשאנחנו מרגישים לא בטוחים, חוששים ולחוצים גם ילדנו יחושו ויחוו את הרגשות הללו.

הרגשות שלנו משפיעים על התגובות שלנו,
התגובות שלנו מפעילות את הילדים שלנו…
כך שאם אני מרגישה חוסר ביטחון או חוסר אמון בצוות החינוכי או במסגרת, בוודאי שהילד יבכה ולא ירצה לעזוב אותי.

בכדי שנוכל לעזור להם (ולעצמנו) להתמודד עם שינוי בכלל והסתגלות לגנים ובית הספר:
ראשית חשוב שנהיה מודעים לרגשות שלנו ולתגובות ולנסות להיכנס לסיטואציה יותר חיוביים ורגועים.

איך אני יכולה להיות יותר רגוע/ה אתם בוודאי שואלים?
במצבי שינוי יש הרבה בילבול וחוסר וודאות.
לכן בראש ובראשונה איספו אינפורמציה ומידע שיסירו את ענני הערפל.

בררו על המסגרת החינוכית אליה ילדכם נכנס.
מי הצוות, מה סדר היום, מה האג’נדה החינוכית וכו’.
בקרו בגן ובבית הספר, דברו עם איש צוות רלוונטי לראיון הכרות קצר ( גננת, יועצת, מחנכת).
אם יש מפגשי הורים תדאגו להגיע ולקבל את כל המידע הנ”ל ( כן גם אם זה ילד שלישי ורביעי)
כל גננת, כל גן, עוברים שינויים בכל שנה.

אם מדובר במסגרת חדשה לגמרי,
שווה לעשות מאמץ להכיר ילד נוסף שיהיה עם ילדכם, עוד לפני היום הראשון בגן. 
ההבדל בין אף אחד לאחד מוכר, הוא משמעותי ביותר.
כך גם אתם ההורים תכירו את הוריו ויהיה לכם עם מי לשתף, להתייעץ, לבדוק ולברר מידע.

אחרי שאתם בעלי ידע, רמת החרדה והלחץ יורדת.
במקומם יתפנה מקום להתרגשות ולגאווה.

בכדי שילדכם יחוו את אותה החוויה, פזרו את ענני הערפל גם מעליהם: 

ספרו לילדים על הגן החדש שם הגן ושם הגננת, או לחילופין שם בית הספר והכיתה.
ספרו על החבר/ה שיהיו שם איתם.

מומלץ לעשות להם סיור ולהראות את הגן החדש אפילו אם סגור. למצוא ביחד סימני זיהוי בדרך ( עץ, ספסל, פסל).
אפשר ונחמד יהיה להכין ביחד מחווה לגננת ליום הראשון ציור, פרח וכדומה…

עכשיו שאתם קצת יותר יודעים ורגועים…
פנו זמן להכנות מראש ורצוי מאוד שיהיו משותפות:
רצוי לרכוש את הציוד (אפילו בחלקו) ביחד עם הילד/ה. חשוב שירגישו חלק מהתהליך ויחוו בחירה אישית. בין אם מדובר בילקוט או התיק ובין עם עט חדשה או טושים שהם בחרו.
תחושת הבחירה מעודדת אותם לעצמאות
ומעלה את המוטיבציה ותחושת שייכות.

כאשר אתם מסמנים את הציוד האישי בכתיבת שם או מדבקה, אפשרו לילד/ה להיות חלק מהעשייה.
הסבירו את המשמעות של כתיבת השם ושמירה על חפצים אישיים.
זה חלק מהצמיחה וההתפתחות האישית.
טיפ קטן בעניין לילדי הגן, חשוב שהשם יהיה רשום באותיות דפוס שהן הראשונות שנלמדות וקל להם יותר לזהות.
הכנה מראש היא מפתח ליצירת אוירה רגועה שמאוד חשובה בימים הראשונים של הסתגלות.

ולסיום,
הראשון לספטמבר מגיע , עזרו לילדכם להתאקלם איך? דמיינו שאתם מגיעים לעבודה חדשה…
תשמחו שמישהו יהיה חביב אליכם ויפיג את המתח.
תברכו את מי שיראה לכם את פינת הקפה והשירותים.
תאהבו לראות שיש לכם עמדה מסודרת הנושאת את שמכם כאילו חיכו שם רק לכם!
תתרגשו שהבוס החדש ישמח לקראתכם.
זה בדיוק מה שהילדים מחפשים לחוש ולהרגיש בראשון לספטמבר.
ספקו להם את זה ועיזרו להם להתאקלם.

זיכרו, התאקלמות הינה תהליך שיכול לנוע בין ימים בודדים ועד מספר שבועות, היו סבלניים.

טיפ אחרון וחשוב ביותר: תגיעו בזמן ואל תאחרו!
שנת לימודים פוריה ומוצלחת

קרן אור אורן
מדריכת הורים וצוותי חינוך במכון אדלר
גננת במשרד החינוך