הסינור של רוני – מקריאים, מבינים ומשוחחים

קריאה דיאלוגית והפעם:

חנן הגנן: רינת הופר
קריאה דיאלוגית -הקראה קולית של ספר המלווה בעצירות מתודיות קלות המאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל בבניית משמעות הסיפור, ומטרתן לתמוך במסוגלותם של הילדים להבין את הסיפור. בהתערבות זו, המבוגר מדגים קריאה שהיא איננה רציפה אלא מלווה בשאלות שמתעוררות בעקבות הקריאה המאפשרות פיתוח של שיח אורייני אודות תהליכים ומסרים רגשיים, חברתיים וערכיים הבאים לידי ביטוי בסיפור, ומעמיקות את הבנת הטקסט והרחבת ידע עולם. העצירות המתודיות יתוכננו בהתאם למטרה אותה רוצים לקדם:

• ניבוי – עצירה בנקודות המעוררות ציפייה ומתח. למשל: לפני מפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט.
• היזכרות – עצירה לצורך שיחזור לפני קריאת המשך. המטרה: לתמוך בזכירה ובהבנה בין מפגשי הקריאה השיתופיים.
• ניטור הבנה והשלמת פערים – עצירה לצורך הבנת הסיפור – הבנת מסרים משתמעים, השלמת פערים, תפיסת העולם המנטלי של הדמויות.
• שיחזור- עצירה אחרי יחידת תוכן במטרה לשמור על קוהרנטיות והבנה.

חשוב! לא להרבות בעצירות מתודיות, ולא לשהות בהן לזמן ממושך. לשמור על מידתיות ועל החוויה האסתטית. העמקה תעשה בשלב הקריאה החוזרת.
היכרות ראשונית ומעמיקה של צוות הגן עם הספר תאפשר עיבוד והתאמה של הסיפור לאוכלוסיית הגן ולמסגרות הלמידה, ולתכנון מטרות העצירה. על כן, לפני שניגשים להקראה יש לקרוא את הספר, להכירו היטב ולבחון:
• מהם המסרים הגלויים והסמויים בסיפור?
• האם ישנן מילים מופשטות או ביטויים לא שגרתיים אותם נוכל להכיר לילדים?-נבחר עד ארבע מילים לפרוש קצר בהקראה הראשונה, ולהעמקה בקריאות החוזרות.
• אילו סוגי ידע ומיומנויות ניתן לטפח באמצעותו? ‘ידע מתחומי הליבה’, ‘ידע בין תחומי’, ידע תהליכי’, ידע עולם’.
• אילו ערכים גלומים בו?
• למי מתאים הסיפור ובאיזו מסגרת- האם לכלל הילדים? במליאה? בקבוצה קטנה? מתי? ואיך?
• באילו מקומות בסיפור נוכל לעצור לשאול שאלות, להרחיב את השיח האורייני, לתווך את המסרים, לטפח מיומנויות רגשיות-חברתית, לצמצם את הפערים ולקדם את הבנה?
(בהתבסס על עבודת דוקטורט קולן, ל (2022). קריאה דיאלוגית של ספר כמרחב פסיכו־פדגוגי לקידום שפה אוריינות)

אודות הספר
חנן הגנן טומן באדמה זרע קטן המתפתח לעץ פלאים בו פירות מגוונים ועוד חפצים. הוא יוצא למסע קצר בו פוגש ילדים להם הוא מעניק פרי עם הבטחה לגילוי המטמון הטמון בהם. עם השתלשלות הסיפור המחורז מגלים הילדים כי המטמון הינו חרצני הפירות אותם הם נוטעים וכעת להם עצים מופלאים.
לפני ההקראה הראשונה כדאי להציע לילדים לחתוך ולטעום מגוון פירות וירקות ולגלות בהם את הגרעינים והגלעינים. לשאול אותם האם הם יודעים מדוע נמצא אותם בפירות ובירקות.
בנוסף- המילה ‘מטמון’ חוזרת בסיפור והבנתה משמעותית. סביר להניח כי גם ילדים שיכירו את המילה יקשרו אותה למטמון אשר טמון באדמה בו חבוי אוצר. כדאי להסביר לילדים כי לפעמים משתמשים במילה מטמון כשרוצים לתאר משהו מיוחד ומוסתר שכאשר מגלים אותו יש בו משהו מיוחד ביותר.

מקריאים, מבינים ומשוחחים
חשוב לספר את הסיפור מתחילתו ועד סופו ובכך לשמור על האסתטיקה הסיפורית. בהקראה הראשונה נוכל לעצור בנקודות מפתח ולשאול את הילדים מה הם חושבים שיקרה, כך נוכל לשמר את הקשב של הילדים. ניתן לשאול שאלה ללא הקשר לאיור ולעיתים כדאי להשתמש באיור על מנת לעורר מחשבה.
• ניבוי
דוגמה לכך ניתן למצוא כבר באיור הראשון בסיפור. הזרע שחנן טמן מאויר בצורה של לב. אפשר לעצור ולשאול את הילדים. מה לדעתם יצמח מזרע שכזה? או לשאול מה אולי רצתה המאיירת לספר לנו כשהיא בחרה לצייר את הגרעין בצורת לב?
נזמין את הילדים לשער השערות, להציע רעיונות. חשוב לשמור על מסגרת רעיונית קרובה באופן יחסי לתוכן הסיפור ולא לפתח דיון רחב וארוך יתר על המידה.

בנוסף, בהקראה הראשונה נעצור עצירה קלה לביאור של מילים לא שגרתיות או מופשטות שביאורן יסייע להבנה של העלילה, ולהרחבת אוצר המילים.
בסיפור זה למשל נוכל לבאר את המילים: אילן, פזמון, אסימון, חרצן
במהלך ההקראה חשוב גם לעצור ולנטר הבנה
– נשאל את הילדים שאלות על תוכנו של הסיפור (ברמת הבנה מילולית), כגון: על מי מספר הסיפור מה זרע חנן? מה מיוחד באילן שצמח? האם יכול להיות אילן שכזה בטבע ?מה נתן חנן לילדים? מה היה המטמון-ומדוע זה מטמון? במה דומים ובמה שונים העצים של הילדים מהעץ של חנן? מדוע הצבעים באיורים השונים נבחרו דווקא בעמוד המסוים?
– בהקראות החוזרות ועל מנת לפתח מיומנויות רגשיות חברתיות כדאי להתייחס לרגשות של הדמויות בסיפור ולנסות להבין עם הילדים את מניעיהן.
– נוכל למשל לשאול: מה הרגישו הילדים כאשר אכלו את הפרי וגילו שהמטמון הוא גרעין?
– נשאל שאלות שיכולות לקדם הבנה וגישור על פערים בטקסט לדוגמה:
למה חנן חשב שגרעין הפרי הוא מטמון?
– רק בשלב הבא כדאי להרחיב ולפתח שיח אורייני שיעסוק בתפיסה של הילדים את הסיפור בהתייחס לעולמם הרגשי ולחוויות דומות שעברו. נוכל למשל לבקש מהילדים לספר מתי הם גילו משהו מעניין ומיוחד שהיו יכולים לקרוא לו מטמון?
– איזה מטמון היו רוצים לגלות?

חשוב! שיח אורייני מורחב, בו אפשר לבצע תיווך, הדהוד, ביאור והרחבה חייב להיעשות בקבוצה קטנה של 4-5 ילדים.

• שיחזור
במהלך ההקראה נעצור לשחזר יחידות תוכן קטנות על מנת להציף תוכן גלוי ולמקד, ניתן להשתמש גם באיור ובעקבות זאת לפתח שיח אורייני.
לדוגמה נתבונן יחד באיור שבו חנן עולה על הסולם על מנת לקטוף את הפירות.
נשאל את הילדים- זוכרים את הזרע בצורת לב?- ומה הקשר לאילן שצמח?

• היזכרות
לפני ההקראה החוזרת כדאי לחזור ולבדוק עם הילדים מה הם זוכרים מההקראה הקודמת. לאחר מכן, נקריא את הסיפור, נעצור ונפתח שיח אורייני שיקדם את הבנת המסרים בסיפור או שנרחיב את ידע העולם ונקדם את אוצר המילים.
בהשראת הסיפור ניתן להרחיב את ידע העולם בנושא- השוני והמגוון בפירות וירקות וכיצד הם צומחים- מי באדמה? מי על השיח? ומי על העץ?
ראשית ניזכר בתוכן הסיפור. נשאל את הילדים מה הם זוכרים מהסיפור. כאשר נזכיר את האילן המיוחד שצמח בגינתו של חנן נוכל לפתוח את הספר ולהתבונן באיור- לבדוק מה בחרה המאיירת לאייר על העץ? האם כל הפריטים באמת גדלים על עץ- נשער ונוכל לבדוק את התשובות בסיור במרחבי החיים, בספרי העיון ובאתרי האינטרנט.

בהמשך, חשוב לשוחח גם על המסר הסמוי העוסק במטמון מן הטבע אשר טמון בכל זרע של ירק ופרי שבעזרת טיפוח שלנו יכול להפוך לשיח או עץ מניב ולספק לנו פירות וירקות אין ספור להם זקוק גופנו.
לאחר היישום של הקראות החוזרות וקיום שיח אורייני מורחב לעיבוד המסרים הגלויים והסמויים, הרחבת הידע והעשרת הלשון אפשר להמשיך לשלב בו נשלב העשרה והרחבה נוספת ב’מאה שפות’.

מתבטאים ב”מאה שפות”
– עלילת הספר כולה מחורזת אפשר לבדוק יחד עם הילדים מדוע חנן בחר להעניק לכל ילד את הפרי הספציפי בהקשר לחריזה של שם הילד או הילדה לשם הפרי. אפשר להציע לילדים להמציא תוספות לסיפור בהקשר האורייני של מציאת חרוזים ולהזמין את הילדים להוסיף עוד אפיזודות לסיפור מתוך הקשר לשמות הילדים והחריזה. לדוגמה: תות לרות, בנה לחנה, גזר לאליעזר וכך הלאה.
ניתן להציע להם להכין ספר מאויר בדומה לספר חנן הגנן ובו לשלב את האפיזודות המומצאות ולאיירן.
– ניתן להרחיב את הידע התהליכי ולהציע לילדים לחקור את גלגול הזרע בטבע. הילדים יבחרו אילו זרעים היו רוצים לגדל ויחד נצא לבדוק את המהלך החל מאיסוף הזרעים מתוך הפירות והירקות הנבטתם וביצוע מעקב אחרי הגדילה ותיעוד.
– נוכל להציע לילדים להמחיז את הסיפור ולבחור את תפקידם (להעשרה: ניתן לצפות בסרטון “ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים”). אם הוספנו חלקים לסיפור אפשר להמחיז גם את החלקים הללו.
– אפשר להכיר לילדים את השירזרעים של מסטיק שכתבה לאה נאור, הלחין נחום היימן בביצוע דליה פרידלנד ולעמוד על הקשר בין השיר והסיפור.
– ומה עוד…

לקינוח…
– נצפה בסרטון במלואו ונשאל את הילדים: מה דומה/שונה בין השיר לבין הסרטון? האם הסרטון גילה לנו משהו חדש?
– למה זקוק זרע על מנת לצמוח? בסיפור כאשר זורע חנן את הזרע מצליחה הסופרת רינת הופר לספר לקוראים על כוחות הטבע שמסייעים לזרע לנבוט ולצמוח ועל הזמן העובר בפסקה קצרה מחורזת:
“הזרע הקטן באדמה ישן
עברו מעליו שמש, ירח, ענן”
בסרטון בדקה 1:22 ניתן לראות כי בדיוק בנקודה זו חנן משקה את הזרע במזלף.
כדאי לעצור ולהציף את ההבדלים בין המדיה המסופרת למתרחש בסרטון ומשם לפתח שיח אורייני והרחבת ידע עולם אודות אפשרויות והחשיבות של הטיפול בזרעים ובצמחים.
הרחבת ידע עולם- היכרות וחשיפה למגוון רחב של פירות וירקות.
הסרטון מאפשר לילדים להכיר את הפירות והירקות המופעים בסיפור בצילום מציאותי וכן להשוות אותם לאילו המצוירים. אפשר לעצור ולבדוק אילו מהם מופיעים בסרטון? ואיך בחרה הסופרת שגם איירה את הסיפור לצייר אותם? האם יש פירות שמופיעים בסיפור ואינם מופעים בסרטון-ולהפך? אפשר להרחיב ולשוחח על פירות וירקות נוספים שיכלו להתווסף על פי הצבעים השונים. על חשיבות אכילת פירות וירקות מגוונים ועוד.
להרחבה: באתר אפשרי בריא– התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים

מה השתנה פה?
לדמותו של חנן מתווספים צבעים ופרטים. אפשר להתבונן בספר ובסרטון ולהשוות מה השתנה בסרטון ובספר. נעיין בסיפור ונבדוק מה השתנה בכל פעם ונשווה להשתנות בסרטון.
– שיח רגשי: נעקוב אחר התנהלות הדמויות לאורך הסרטון, נעצור במקומות בהם נראים פני הדמויות ונשאל כיצד הן מרגישות? לדוגמה: אפשר לחזור ולהקרין את החלק בסרטון כאשר הילדים אוכלים את הפירות וההנאה ניכרת על פניהם, ולשוחח על כך עם הילדים. מה מביעות הפנים של הילדים? מה אנחנו למדים מכך? אפשר לשאול: מה היו הילדים אומרים לנו על החוויה של אכילת הפירות אילו היו כאן איתנו. בהמשך, ניתן לראות כיצד הבעות השמחה והגיל הופכות למבע של אכזבה- נבדוק עם הילדים כיצד הדבר בא לידי ביטוי בהבעות של הילדים, ומה הם אומרים?- מכאן אפשר לפתח שיח רגשי על היכולת שלנו להמליל ולהסביר גם במילים רגשות לא נעימים כמו אכזבה וכעס.

לצפייה בפרק חנן הגנן 

מדוע הילד צחק בחלום?

מילים: לאה גולדברג. לחן: שלום חנוך

אודות השיר (הרחבה לצוות הגן)
השיר שכתבה לאה גולדברג מספר על חוויה מוכרת לילדים, חווית חלום שנעלמת ונשכחת. בחלומות יכול להיות עיבוד גם של תכנים לא נעימים אך הכותרת מאפשרת לילדים להבין כי הפעם מדובר בחלום שבו ההתרחשויות חיוביות מכיוון שהן מעוררות בילד צחוק. כותרת השיר מזמינה את הקוראים להרהר בשאלה, ולנסות לתת לה תשובה מתוך עולמם הפנימי. בהמשך, בכל אחד מהבתים המשוררת מנסה להציע רעיונות להתרחשויות שקרו לילד הישן אשר גרמו לו לחייך. השיר הכתוב בחרוזים יכול לזמן שיח על חלומות בזמן השינה וחלומות כמטפורה למאווים אותם היינו רוצים להגשים. המילה “אולי” אשר מופיעה לאחר כל בית מחזירה את הקורא להבנה כי פשר החלום שמור לחולם עצמו והמתבונן יכול רק לשער את תוכנו. חשוב להתאים את רמת השיח להתפתחות הקוגניטיבית וליכולות השיח של הילדים. הפעילויות המוצעות חשוב שיעשו בקבוצה ולא במליאה על מנת לאפשר לכל אחד מהילדים את הזמן והמקום להשתתף ולהתבטא.

מקריאים, מבינים ומשוחחים
נשאל את הילדים מה זה “חלום”? מתי אנחנו חולמים? נאפשר להם לענות ולאחר מכן:
– נקריא את הכותרת של השיר ונזמין את הילדים להציע רעיונות העונים לשאלה “מדוע הילד צחק בחלום” (לאחר שכל ילד וילדה הציעו רעיון ניתן לומר “אולי” בדומה לאופן שהדבר מופיע בשיר בסוף כל בית)
– נספר לילדים כי המשוררת לאה גולדברג כתבה את השיר והעלתה גם רעיונות בעצמה
– נזמין את הילדים לשים לב – מה כתבה המשוררת בבתי השיר לשאלה: “מדוע הילד צחק בחלום?”
– נקריא את השיר

לאחר הקראת השיר:
– נשאל את הילדים- על מי ועל מה מסופר בשיר? איך הסתיים השיר?
– נברר עם הילדים מה התשובות לשאלה בשיר. ניתן להיעזר בעוגן חזותי (כרטיסיות שכל אחת ממחישה את הדמות המרכזית בכל בית: פיל, ענן, דובון, ילד).
– נקריא שנית את השיר, הפעם עם הכרטיסיות. נזמין את הילדים להצטרף במילים המתחרזות (למשל: אולי הוא חלם שהפיל הגדול; ישב ושיחק עם הילד בחול).
– נברר את ההבנה של המילים הלא שיגרתיות ונכיר את פירושן- לדוגמה:
“הלץ”, “יפקח” “ילדה” (ככינוי שייכות- הילד שלה)

נפגשים בשיר
לצפייה בקליפ
אפשר להציע לילדים לספר על חלומות שחלמו.
אפשר לספר לילדים כי לעיתים אנו משתמשים במילה “חלום” כשאנחנו רוצים להביע משאלה, ולשאול אותם אילו חלומות היו רוצים להגשים?
למשל מה הם חולמים להיות/לעשות כשיהיו גדולים?

מתבטאים ב”מאה שפות”
– ניתן להגיש לילדים מגוון חומרים (למשל: פלסטלינה, צבעי גואש, צבעים,חומר ועוד) ולהזמין אותם להביע את התרחשויות מתוך השיר.
– אפשר להזמין את הילדים לבחור תפקיד מתוך השיר ולהמחיז אותו תוך כדי שהגננת מקריאה.
– משחק בחפצים: אפשר לבחור חפצים המופיעים בשיר, ולאפשר לילדים משחק חופשי בהם. בהמשך, אפשר להזמין את הילדים לנהל דו שיח בין שני חפצים שיבחרו.
– נקיש במשולש במילה “אולי”
– ומה עוד..?

לקינוח…
– בסרטון ניתנת פרשנות נוספת שאינה מופיעה בטקסט המילולי. למשל, לאורך כל הסרטון רואים את הדובון וזאת על אף שהוא מופיע רק בבית השלישי. כמו כן, ניתן לראות מה קורה לאחר שהילד פוקח את עיניו (הוא מגלה מה במתנה).
– נספר לילדים כי בסרטון יש דברים שלא מופיעים בשיר שהקראנו, נזמין אותם לצפות בסרטון ולנסות להבחין בכך.
– לאחר הצפייה, נחזור על השאלה ונאפשר לילדים לענות.

קריאה דיאלוגית
הקראה קולית של ספר המלווה בעצירות מתודיות קלות המאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל בבניית משמעות הסיפור, ומטרתן לתמוך במסוגלותם של הילדים להבין את הסיפור. בהתערבות זו, המבוגר מדגים קריאה שהיא איננה רציפה אלא מלווה בשאלות שמתעוררות בעקבות הקריאה המאפשרות פיתוח של שיח אורייני אודות תהליכים ומסרים רגשיים, חברתיים וערכיים הבאים לידי ביטוי בסיפור, ומעמיקות את הבנת הטקסט והרחבת ידע עולם.

העצירות המתודיות יתוכננו בהתאם למטרה אותה רוצים לקדם:
• ניבוי – עצירה בנקודות המעוררות ציפייה ומתח. למשל: לפני מפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט.
• היזכרות – עצירה לצורך שיחזור לפני קריאת המשך. המטרה: לתמוך בזכירה ובהבנה בין מפגשי הקריאה השיתופיים.
• ניטור הבנה והשלמת פערים – עצירה לצורך הבנת הסיפור – הבנת מסרים משתמעים, השלמת פערים, תפיסת העולם המנטלי של הדמויות.
• שיחזור– עצירה אחרי יחידת תוכן במטרה לשמור על קוהרנטיות והבנה.

חשוב! לא להרבות בעצירות מתודיות, ולא לשהות בהן לזמן ממושך. לשמור על מידתיות ועל החוויה האסתטית. העמקה תעשה בשלב הקריאה החוזרת.

היכרות ראשונית ומעמיקה של צוות הגן עם הספר תאפשר עיבוד והתאמה של הסיפור לאוכלוסיית הגן ולמסגרות הלמידה, ולתכנון מטרות העצירה. על כן, לפני שניגשים להקראה יש לקרוא את הספר, להכירו היטב ולבחון:
-מהם המסרים הגלויים והסמויים בסיפור?
-האם ישנן מילים מופשטות או ביטויים לא שגרתיים אותם נוכל להכיר לילדים?-נבחר עד ארבע מילים לפרוש קצר בהקראה הראשונה, ולהעמקה בקריאות החוזרות.
-אילו סוגי ידע ומיומנויות ניתן לטפח באמצעותו? ‘ידע מתחומי הליבה’, ‘ידע בין תחומי’, ידע תהליכי’, ידע עולם’.
-אילו ערכים גלומים בו?
-למי מתאים הסיפור ובאיזו מסגרת- האם לכלל הילדים? במליאה? בקבוצה קטנה? מתי? ואיך?
-באילו מקומות בסיפור נוכל לעצור לשאול שאלות, להרחיב את השיח האורייני, לתווך את המסרים, לטפח מיומנויות רגשיות-חברתית, לצמצם את הפערים ולקדם את הבנה?
(בהתבסס על עבודת דוקטורט קולן, ל (2022). קריאה דיאלוגית של ספר כמרחב פסיכו־פדגוגי לקידום שפה אוריינות)

אודות הספר
רינת הופר שכתבה ואיירה את הסיפור, מפגישה את הקוראים עם הילדה איילת שיוצאת לטיול, ובו היא מגלה חיות מגוונות המסתתרות בינות לאיורים. הילדים הקוראים מקבלים רמז קטנטן מגוף החיה ורמז נוסף מהצליל המתחרז ומסיפור העלילה ומוזמנים לגלות את בעלי החיים בעמוד הבא. כל חיה מבקשת מאיילת להצטרף אליה ועליה לטיול. איילת נענית לבקשותיהן. כך, מתגלגלת העלילה מהחיפושית הקטנטנה שמצטרפת בתחילת הסיפור ונישאת בכיסה של איילת ועד לג’ירף שמתיישב לה על האף, וכולם יחד מגיעים בסוף הסיפור הביתה לאמא ומתארחים בביתה של איילת לעוגיות ומיץ תפוחים. מקצב הסיפור החרוזים שבו והקטעים החוזרים מאפשרים גם לילדים צעירים להצטרף ולספרו בעצמם. לפני ההקראה הראשונה אפשר להקריא את שם הסיפור ולהציע לילדים להעלות רעיונות- לאן איילת תצא לטייל? ואת מי היא תפגוש בדרך? – באופן הזה אנחנו יכולים “לגייס” את הקשב של הילדים על ידי פיתוח סקרנות לאישוש או הפרחה של השערותיהם.

מקריאים, מבינים ומשוחחים
האיור בסיפור זה מהווה נדבך חשוב לעלילה של הסיפור שהרי באמצעות התבוננות מעמיקה וגילוי הרמז המאויר משתתפים הילדים בסיפור, לכן חשוב מאוד שהילדים יוכלו לראות את האיורים מקרוב ובמהלך ההקראה להשתהות ולאפשר להם לגלות את הרמז ולשער את ההמשך. כך, גם נשמור על האסתטיקה הסיפורית.
בכפולה הראשונה (שני העמודים) כבר רואים את הרמז הראשון המציג את רעיון הרמזים המאוירים. חשוב להתעכב שם ולשאול, מהו לדעתם הכתם הכתום יכול להיות? ועם העברת העמוד לגלות יחד.

ניבוי
למעשה, הסיפור כולו מבוסס על היכולת של הילדים להשתמש ברמזים המוצפנים בו הן מבחינה לשונית, והן מבחינת האיור ולנבא את המתרחש לבוא.
נזמין את הילדים לשער השערות ולהציע רעיונות. חשוב לשמור על מסגרת רעיונית קרובה ולא לפתח דיון רחב וארוך יתר על המידה.
בנוסף, בהקראה הראשונה נעצור עצירה קלה לביאור של מילים לא שגרתיות או מופשטות שביאורן יסייע להבנה של העלילה, ולהרחבת אוצר המילים.
בסיפור זה למשל נוכל לבאר את המילים: חרישית, חיפזון, מפותלת, פוצה, עצלה

במהלך ההקראה חשוב גם לעצור ולנטר הבנה – נשאל את הילדים שאלות על תוכנו של הסיפור (ברמת הבנה מילולית), כגון: על מי מספר הסיפור? את מי פגשה איילת בדרכה? כיצד היא ידעה מי מסתתר? מדוע בעלי החיים ביקשו ממנה עזרה? כיצד היא נשאה את בעלי החיים- מדוע במקום זה? מה גרם לצב להיות עצוב? מה מוזר בסיפור? מדוע הג’ירף לא נכנס הביתה?
– בהקראות החוזרות ועל מנת לפתח מיומנויות רגשיות חברתיות כדאי להתייחס לרגשות של הדמויות בסיפור ולנסות להבין עם הילדים את מניעיהן.
– נוכל למשל לשאול: מה הרגישו בעלי החיים כאשר איילת עזרה להם? כיצד איילת הרגישה?
– נשאל שאלות שיכולות לקדם הבנה וגישור על פערים בטקסט, לדוגמה:
מדוע רינת הופר איירה את איילת בבית כשהיא יושבת ומרימה את רגליה על ההדום?- שאלה כזו יכולה לפתח שיח על הנכונות של אילת לסייע לבעלי החיים על אף העייפות שהיא חשה, ומכאן לקדם שיח על עזרה לזולת וערבות הדדית.
– רק בשלב הבא כדאי להרחיב ולפתח שיח אורייני שיעסוק בתפיסה של הילדים את הסיפור בהתייחס לעולמם הרגשי ולחוויות דומות שעברו. נוכל למשל לבקש מהילדים לספר האם גם הם סייעו פעם למישהו שהיה זקוק לעזרה או שקיבלו עזרה ממישהו אחר?
כיצד הם הרגישו?
בעלי החיים ביקשו את עזרתה של איילת כל אחד מהם הסביר את הקושי שלו וביקש עזרה. אפשר לשוחח על כך עם הילדים ולשאול- כיצד אנחנו יכולים לבקש עזרה? כיצד נבחין שמישהו זקוק לעזרתנו?
אפשרות נוספת היא לשאול את הילדים אודות טיולים וחוויה של יציאה לטבע אותה חוו. נשאל את מי פגשו? מה עשו וכדומה.

חשוב! שיח אורייני מורחב, בו אפשר לבצע תיווך, הדהוד, ביאור והרחבה חייב להיעשות בקבוצה קטנה של 4-5 ילדים.

שיחזור
במהלך ההקראה נעצור לשחזר יחידות תוכן קטנות על מנת להציף תוכן גלוי ולמקד. ניתן להשתמש גם באיור ובעקבות זאת לפתח שיח אורייני, להרחיב נקודות מבט או את ידע העולם.

אפשר להכין כרטיסיות מאוירות של השתלשלות העלילה ובעזרתן לשחזר את העלילה. שיחזור העלילה יכולה להתבצע מתחילת הסיפור ועד לסופו או שיכולה להיעשות על חלק מהעלילה בו היינו רוצים להתמקד ולהרחיב את השיח והעשייה.

בנוסף, ניתן להשתמש בכרטיסיות אלו למשחקים המקדמים הפנמה של רצף העלילה כמו משחק מסלול וסידור התמונות על פי רצף העלילה של הסיפור, משחק זיכרון לאיתור התמונות החסרות ברצף – את מי פגשה איילת לפני? את מי היא פגשה אחרי? וכו’.

ניצני אוריינות: מבנה הסיפור הייחודי בנוי מאפיזודות אשר הולכות ומתרחבות ובכל פעם מתווספת דמות חדשה, מאפשר לילדים להיות שותפים פעילים בהקראה, מכיוון שהם מצליחים להצטרף בשורות החוזרות ובמילות הקריאה. מפגש חוזר עם הסיפור ועצירות מתודיות בהן נפנה את תשומת לבם של הילדים לפן האורייני של הסיפור יוכלו לסייע להם לספר את הסיפור בעצמם, ובהמשך אף להתנסות בניצני קריאה . כך למשל, נוכל להתבונן יחד בכתוב ולגלות את המילים הגדולות יותר שהם שמות בעלי החיים, לבדוק כיצד הפזמון החוזר הולך וגדל כאשר אנחנו מספרים את הסיפור אך גם כאשר הוא כתוב בספר, ועוד…

היזכרות
לפני ההקראה החוזרת כדאי לחזור ולבדוק עם הילדים מה הם זוכרים מההקראה הקודמת. גם כאן ניתן להשתמש בכרטיסיות לשחזור. לאחר מכן, נקריא את הסיפור, נעצור ונפתח שיח אורייני שיקדם את הבנת המסרים בסיפור או שנרחיב את ידע העולם ונקדם את אוצר המילים.
לאחר היישום של קריאות חוזרות וקיום שיח אורייני מורחב לעיבוד המסרים הגלויים והסמויים, הרחבת הידע והעשרת הלשון אפשר להמשיך לשלב בו נשלב העשרה והרחבה נוספת ב’מאה שפות’.

מתבטאים ב”מאה שפות”
– סיפורים בהם ישנה עלילה מצטברת כמו בסיפור זה יכולים לזמן הוספת דמויות והתרחשות כהמשך לעלילה ועל בסיס המבנה הסיפורי. אפשר להציע לילדים להרחיב את העלילה, ולהוסיף בעלי חיים חדשים או פריטים אחרים שאיילת יכלה לפגוש בשביל. נזמין את הילדים לחשוב ולהציע כיצד איילת תסייע לחיות הנוספות ואיך היא תישא אותם איתה. אפשר לנסות לחרוז את שם בעל החיים לדרך הנשיאה או לאיבר בגופה של איילת וכך להמשיך את הסיפור. למשל פרה על שערה, חתול בשרוול, ברבור בטבור וכדומה.
– בהמשך אפשר להציע לילדים לאייר את המשך הסיפור שהציעו.
– נוכל להציע לילדים להמחיז את הסיפור. לחפש בגן פריטים שיכולים לשמש אותם בהמחזה. במקרה שיש מקרן בגן אפשר לשלב ציורים של ילדים כרקע להמחזה. אפשר לבחור כלי נגינה או שיר לכל דמות שמצטרפת ואפילו להמחיז את החלקים החדשים אם הילדים המציאו ומעוניינים בכך.
– אפשר להכיר לילדים את השיר ‘קיפוד על הזקן‘ שכתבה והלחינה דתיה בן-דור, ולעמוד על הקשר בין השיר והסיפור. אפשר להזמין את הילדים להמציא תנועות למילות השיר.
– אפשר להציע לילדים לשחק במשחק חפצים מסתתרים כפי שהדמויות בסיפור הוסתרו באיור. מסתירים חפצים כמעט באופן מוחלט ועל הילדים לנסות לזהות על פי החלק הגלוי מהו החפץ.
– ומה עוד…

לקינוח…

– נצפה בסרטון במלואו ונשאל את הילדים: מה דומה/שונה בין השיר לבין הסרטון? האם הסרטון גילה לנו משהו חדש?
– נפנה את תשומת לב הילדים לרקע של הסרטון ונבחין כי הרקע נלקח מאיורי הספר. וממה עשויים בעלי החיים? אפשר לעצור את הסרטון ולנסות לשער מאיזה חומר הם עשויים. כהמשך לכך, אפשר להכיר לילדים את אמן הפלסטלינה רוני אורן ולראות כיצד הוא מעצב בעלי חיים מפלסטלינה. ולהציע לילדים פלסטלינה להתנסות וליצור.
– אפשר להזמין את הילדים להכין את הדמויות במגוון חומרים ולצלם סרטון של הסיפור באמצעות אפליקציית STOPMOTION (להנחיות לשימוש באפליקציה ניתן ללחוץ כאן)
– מי מספר? ומי משתתף? בסרטון ניתן להבחין באופן ברור בתפקידים השונים של הדמויות. בצפייה החוזרת, אפשר לתת לילדים משימת צפיה בה נבקש מהם להבחין בחלוקת התפקידים בין מספר הסיפור, הילדה איילת והדמויות האחרות, ולגלות מה כל אחד עושה בתפקיד שלו. נקרין את הסרטון נעצור בכל פעם שמתחלפת דמות ונגלה כי חנן הגנן הוא המספר ולכן הוא גם אחראי לפזמון החוזר, בין איילת לבעלי החיים מתנהל מעין דו-שיח- איילת שואלת שאלות ובעלי החיים עונים. בהמשך יוכלו הילדים להסתייע בחלוקה זו באם ירצו להמחיז את הסיפור.
– שיח רגשי: נעקוב אחר התנהלות הדמויות לאורך הסרטון, נעצור במקומות בהם נראים פני הדמויות ונשאל כיצד הן מרגישות? למשל נעצור בדקה 4:10 בדיוק כאשר מסופר כי הכלבלב נעלב ונשווה את הבעת הפנים שלו בנקודה זו להבעת הפנים בדקה 4:22 כאשר הוא מצטרף לטיול של איילת. יחד עם הילדים נמשיך ונבדוק האם התופעה מתקיימת גם עם בעלי החיים האחרים. כשנזמין את הילדים לעצור את הסרטון במקומות הנכונים ולגלות. נשאל את הילדים לפשר הדבר- כך נוכל לקדם את ההבנה הרגשית ואת היכולת האמפתית המבוססת פעמים רבות על היכולת להבחין בהבעות הפנים והתשדורת הבלתי מילולית של הזולת ולתת להם משמעות ולסייע בשעת הצורך, ואותו סיוע ועזרה הדדית מקדמת חיברות, תחושה טובה ואושר.

לצפייה בפרק ‘איילת מטיילת’