מעברים והסתגלות לתחילת שנה

עבור רוב הילדים, המעבר לגן הינו היציאה הראשונה מהמקום המוכר והבטוח, הבית, אל החיים. בהמשך הדרך, פרידות ומעברים ילוו את ילדינו לכל אורך החיים ולכן אחד התפקידים החשובים של ההורים הוא לעזור לילדים לחוות פרידה טובה ומוצלחת (בהתאם לגילם). ילדים שחווים הצלחה בפרידה בגיל הצעיר מפתחים עצמאות רגשית, כלומר הבנה שהם אינם תלויים בהוריהם ושהם יכולים להסתדר בכוחות עצמם. הבנה זו תשפיע על היכולת שלהם לעמוד בפרידות מאתגרות יותר בהמשך החיים, כמו למשל – להישאר עם בייביסיטר, להישאר לבד במסיבת יום הולדת של חבר, לישון אצל חבר, לצאת למחנה קיץ, לעבור דירה, פרידות מחברים, בני זוג, ומאנשים אהובים במהלך החיים ועוד.

מעברים והסתגלות לתחילת שנה

בתקופה האחרונה אנו עדים למקרים קשים של פגיעה בילדים במעונות. במציאות שכזו הורים רבים חוששים לרווחת ילדיהם, ומתקשים לתת אמון בגן ולסמוך על הגננות, כי הם לא באמת יודעים מה קורה בגן במשך היום. אין ספק שהורים צריכים להיות ערניים ולבדוק את מה שמתרחש בגן. מצד שני, חשוב לזכור, שהילדים זקוקים לתחושת ביטחון. מבחינתם כל החלטה של ההורים טובה עבורם כל עוד הם ברורים ושלמים עם ההחלטה.

הורים יקרים, ילדיכם צופים בכם ושואבים מכם כוחות להתמודדות, ולכן הם זקוקים לקבל מכם מסרים מחזקים, חיוביים, ומעודדים. מכיוון שהשפעתכם עליהם כה משמעותית אז כאשר אתם מתלבטים, ספקנים, או חשדניים לגבי הגן והצוות, רוב הסיכויים שהם יקלטו זאת וזה יקשה עליהם להתמסר להסתגלות בגן.
דעתכם מעצבת את דעתם ולכן עליכם להיות מודעים למסרים המילוליים ולא מילוליים שאתם משדרים.

קשיי פרידה בימים הראשונים בגן או בבית הספר הינם תופעה רווחת ומוכרת המאפיינת ילדים רבים. הם מבטאים רגשות טבעיים של חשש מהחדש והבלתי ידוע ומהווים הוכחה לביטחון שהילדים שואבים מעצם הימצאותם במחיצת ההורים.

עבור רוב הילדים, המעבר לגן הינו היציאה הראשונה מהמקום המוכר והבטוח, הבית, אל החיים. בהמשך הדרך, פרידות ומעברים ילוו את ילדינו לכל אורך החיים ולכן אחד התפקידים החשובים של ההורים הוא לעזור לילדים לחוות פרידה טובה ומוצלחת (בהתאם לגילם). ילדים שחווים הצלחה בפרידה בגיל הצעיר מפתחים עצמאות רגשית, כלומר הבנה שהם אינם תלויים בהוריהם ושהם יכולים להסתדר בכוחות עצמם.

הבנה זו תשפיע על היכולת שלהם לעמוד בפרידות מאתגרות יותר בהמשך החיים, כמו למשל – להישאר עם בייביסיטר, להישאר לבד במסיבת יום הולדת של חבר, לישון אצל חבר, לצאת למחנה קיץ, לעבור דירה, פרידות מחברים, בני זוג, ומאנשים אהובים במהלך החיים ועוד.

לא רק לילד קשה להיפרד, את קשיי הפרידה חווים גם הורים רבים. בעיקר כי הם מרגישים שהילד זקוק להם והם חוששים שיהיה לו קשה להסתדר בלעדיהם, כי צריך לחזור לעבודה אך ללא אילוצים כלכליים היו מעדיפים להישאר עם הילד בבית, או כי הם מרגישים שאיבדו שליטה ומעתה לא יוכלו להגן על ילדם בכל מצב.

היכולת של הילדים להיפרד מושפעת ביותר מגישת ההורים ומדרכי החינוך שלהם ולכן, מומלץ שההורים יאפשרו חוויית פרידה בתהליך רגשי בריא, שדרכה ילמדו שהם בעלי חוסן נפשי, עצמאיים ומסוגלים להתמודד עם השינוי.

כדי לפתח גישה חיובית לפרידה אצל ההורים כדאי לזכור כי:

1. ילדים אוהבים להיות במסגרת – הם סתגלניים ובעלי סקרנות טבעית להכיר מקומות חדשים וחברה חדשה. רוב הילדים נקלטים היטב במעונות, בגני הילדים ובכיתה א’, הם נהנים והם מפיקים תועלת רבה מהשהות שם.
2. ילדים מתפתחים במסגרות החינוכיות – הם  רוכשים מיומנויות רבות התורמות לצמיחתם – מיומנות חברתית, עצמאות, מוטוריקה עדינה וגסה, למידה, והעשרה ועוד.

הורה שמרגיש שההשתלבות בגן היא לטובת הילד, יוכל להעביר בקלות את המסר שהגן הוא המקום הטוב ביותר עבור ילדו, שהוא סומך עליו שישתלב, ומאמין בכוחותיו לעמוד במשימות ההתפתחותיות שלו. באופן זה, ההורה מגדיל את הסיכוי להסתגלות טובה בגן.

לעומת זאת, הורה שדואג שהילד לא יסתדר, הורה המרחם על ילדו וחש אשמה, מגדיל את הסיכוי שלילד יהיה קשה יותר להיפרד ולהשתלב.

מספר טיפים חשובים לדרך

פרצופים מוכרים – האם יש בגן מישהו מוכר?

היכרות מוקדמת עם חבר או שניים תפוגג את תחושת הזרות והבדידות.  

אינפורמציה – ידע מגביר את תחושת ביטחון ומסייע להתמודדות קלה יותר. הסבירו לילד מי יקח ומי יחזיר אותו מדי יום, מה עושים בגן, סדר היום בגן וכדומה.

בגנים עירוניים – חשוב להגיע לפגישת היכרות מוקדמת שגננות ומורות נוהגות לערוך בסוף החופש, להכיר לילד את הדרך לגן/בי”ס, ולעשות לו סיור בתוך המבנה ובחצר.

בוקר טוב מתחיל בלילה טוב – ילדים עייפים יתקשו להתמודד עם אתגרי הפרידה וההסתגלות, הם יהיו בכיינים יותר, חסרי סבלנות ועצבניים. תפקידכם לדאוג לשגרת יום מיטיבה בבית ולכך שישנו היטב בלילה.

הדרגתיות – בהתאם לנהוג בגן לוו את הילד באופן הדרגתי, הן מבחינת הזמן שנשארים איתו מדי יום והן מבחינת המעורבות.

הפנו את הילד אל הגננת כשהוא רוצה משהו כדי שילמד לסמוך עליה ולתת בה אמון.

כאשר אתם הולכים – פעלו בביטחון ולא בהססנות, אפשרו לילד לבטא את אי שביעות רצונו והיעזרו בצוות הגן.

טקס פרידה וחשיבות ההתמדה – מנהגים קבועים ומוכרים מעניקים לילדים תחושת רוגע וביטחון. לאחר ימי ההסתגלות הראשונים החליטו על אופן פרידה קצר וקבוע. בהתאם לגיל, שתפו את הילדים והחליטו ביחד איך יהיה טקס הפרידה. כך הם ירגישו משמעותיים ואחראיים והמוטיבציה שלהם לשיתוף פעולה תגדל.  

בכי אינו בהכרח מצוקה – זוהי דרכם של ילדים להביע קושי, חשש, חוסר שביעות רצון. בכי הוא דרך לומר – “קשה לי אבל אני מתמודד”.

ילד שמבין שלהורים קשה להיפרד ממנו כשהוא בוכה, ימשיך לבכות כדי שישארו. לכן, חשוב שטקס הפרידה יהיה קצר, ענייני וקבוע.  

שמירה על אמון – הקפידו לומר לילד שלום גם אם אתם חוששים שיבכה. העלמות בחשאי תפר את האמון של הילד בכם.

סבלנות לתהליך – תחושת חוסר הביטחון במקום החדש עשויה להתבטא בתופעות כגון חוסר תאבון, עייפות, בכיינות, הצמדות להורים, וקשיי שינה. תגובות אלה הינן טבעיות ורווחות, ועל פי רוב הן חולפות במהירה.

חשוב לאפשר לילד להתרגל בקצב האישי שלו, בלי להאיץ בו, בלי לחץ ומבלי להשוות אותו לילדים אחרים.

היו סבלניים כי ההתמודדות עם ההתחלה חדשה היא הזדמנות להתחזקות רגשית, לצמיחה ולהתפתחות אישית.

הימנעו ככל האפשר משינויים משמעותיים נוספים – מעבר דירה, גמילה מבקבוק/מוצץ, גמילה מחיתולים, מעבר מיטה וכו’.

מאחלים לכם ולילדיכם התחלות חדשות ומוצלחות ותהליך הסתגלות מצמיח.

איילת אפשטיין
יועצת משפחתית (MA), מנחה קבוצות הורים וצוותים חינוכיים
שייכת לסגל המקצועי של מכון אדלר