Deprecated: Required parameter $poly_array follows optional parameter $line_number in /home/hoptempco/public_html/wp-content/plugins/wp-ultimate-csv-importer-pro/importExtensions/TermsandTaxonomiesImport.php on line 25

Deprecated: Required parameter $poly_values follows optional parameter $data_array in /home/hoptempco/public_html/wp-content/plugins/wp-ultimate-csv-importer-pro/importExtensions/TermsandTaxonomiesImport.php on line 271
חשיבה מזהב - Hope

חשיבה מזהב

עידוד הילד לחפש את התשובה באנציקלופדיה, בספרים או באינטרנט היא דרך מצוינת לחשוף את הילד למקורות מידע. אם כן היכן הבעיה? אנו עלולים להיתקל בתהליך של יצירת תלות רק במקורות מידע מוסמכים. בנוסף, אם אנו המבוגרים מחפשים בעבור הילדים את המידע, אמנם הילד לומד שניתן לרכוש תשובה דרך מקורות מידע, אך זאת כאשר המבוגר רוכש […]

עידוד הילד לחפש את התשובה באנציקלופדיה, בספרים או באינטרנט היא דרך מצוינת לחשוף את הילד למקורות מידע. אם כן היכן הבעיה? אנו עלולים להיתקל בתהליך של יצירת תלות רק במקורות מידע מוסמכים. בנוסף, אם אנו המבוגרים מחפשים בעבור הילדים את המידע, אמנם הילד לומד שניתן לרכוש תשובה דרך מקורות מידע, אך זאת כאשר המבוגר רוכש את המידע ולא הוא. לכן עלינו לנקוט דרך של תיווך ולהראות להם את הדרך למצוא בעצמם דרך מקורות המידע.

 

תשובות מורכבות, הכוללות עידוד הילד לחשיבה וליצירתיות מפתחת מצוינות – ורד כרמל

פיתוח יכולת חשיבה עצמאית אצל ילדים הוא בעל חשיבות עצומה בבניית מארג חייהם העתידיים. פיתוח נכון ומובנה היטב מוביל לפיתוח חשיבה יצירתית ולאינטליגנציה גבוהה, המשפיעים על בניית עתיד מוצלח ומספק בעבורם. וכל זה תלוי על פי פרופסור רוברט שטרנברג, מרצה לפסיכולוגיה ולחינוך מאוניברסיטת ייל שבניו-האבן באופן שבו אנו משיבים על שאלות ילדינו. לפי פרופסור שטרנברג אין זו אמנם תרופת פלא, אולם זו הדרך האפקטיבית ביותר. ילדים שואלים שאלות כל הזמן. הם חייבים להיות כאלו כדי להסתגל לסביבה המשתנה של חייהם. אולם כאשר הם ממשיכים לשאול שאלות, ובמיוחד שאלות טובות, אופן השבת התשובה הוא הקובע האם נעזור לילד בפיתוח חשיבה יצירתית או חלילה, נשבית אותה.

ד”ר לב ויגוצקי, חוקר חברתי, סובר כי הסקרנות שלנו מתפתחת בהתאם לחוויות ולאירועים שאנו נחשפים אליהם בסביבתנו. ד”ר פויירשטין, פסיכולוג חינוכי, סובר שהמחנך או ההורה הם המתווכים בין הסביבה לילד באירועים המתרחשים בחיי הילד, ועל כן לומד הילד על סביבתו דרך פרשנות המבוגר. לדעת ד”ר פויירשטין, ילדים הלוקים באינטליגנציה נמוכה, הם ילדים אשר לא נחשפו די הצורך לתיווך נכון של מבוגר לאירועים שהתרחשו בסביבה שבה גדל. שיטה נכונה יכולה להביא את הילד להטמיע הבנת חוויות והתנסויות חדשות על ידי סכמות חשיבה גבוהות. סכמות החשיבה נעות בין ביטול הסקרנות הטבעית וקיבוע חשיבתי עד לפיתוח חשיבה יצירתית.

לדוגמה, בחופשת הקיץ טיילנו בשבילי הקיבוץ, שם התארחנו. חברי הקיבוץ היו כה גבוהים, עד כי הרגשנו כמו גוליבר בארץ הענקים. תגובתו של בני הייתה: “מדוע כל האנשים בקיבוץ גבוהים?”

נסקור שבע תגובות אפשריות על פי פרופסור שטרנברג.

במקרה הראשון ניתן היה לדחות את השאלה עצמה (איזו שאלה טיפשית, מאין אתה ממציא את השטויות האלה וכו’). בבסיס התגובה של המבוגר, המתווך בין הילד לסביבה, נמצא המסר : “שתוק!”. כך נתפסת שאילת שאלות אצל הילד כעניין מגונה, שאינו יוצר אהדה בין המחנך לילד. כתוצאה מכך ילדים בסביבה כזו לומדים להיות “נראים, אך אינם נשמעים”. למעשה, הם לומדים “לא ללמוד”. כל קורא חושב לעצמו בוודאי כעת: ‘אני לעולם אינני מתנהג כך’. אך שימו לב: לעתים אנו אכן עונים כך על שאלות ילדינו, כאשר אנו חוזרים עייפים מהעבודה או מפעילות אחרת. כך יוצא שילדינו יוצאים נפסדים.

במקרה השני זוכה הילד בתשובה סתמית: אמנם הילד זוכה לתשובה, אולם היא אינה מכילה תוכן, אלא נאמרת רק לצאת ידי חובה. למשל תשובה כמו: “האנשים בקיבוץ גבוהים כי הם קיבוצניקים” היא תשובה ריקה, שאינה מכילה שום הסבר אינטליגנטי על השאלה. תשובה זו מנציחה את הבורות אצל הילד השואל.

במקרה השלישי – תשובה חסרה שמעידה על בורות. המבוגר משיב תשובה חסרה – חסרה בה אינפורמציה, או שאין היא עונה כלל על השאלה. לצערנו, דרך זו מאוד נפוצה אצל מבוגרים, מתוך חשיבה מוטעית שהילד בין כך אינו מבין ואינו מסוגל להבין את התשובה לעומק. כתוצאה מכך תופס הילד את עולם המבוגרים כמי שאינם יודעים הכול, או שאינם מוכנים ללמוד נושא חדש. מצב שבו המבוגר מודה שאינו יודע את התשובה עדיף כמובן, כיוון שבתשובה מוטעית הילד מפנים את המסר ומפרש את הסובב אותו באופן מוטעה.

במקרה שאיננו יודעים את התשובה יש לעודד את הילד להמשיך ולשאול שאלות על ידי אמירות כמו: “שאלה יפה שאלת”, או “אני שמחה ששאלת על כך”.

במקרה הרביעי אנו מעודדים את הילד לחפש את התשובה על השאלה דרך מקורות מוסמכים:

עידוד הילד לחפש את התשובה באנציקלופדיה, בספרים או באינטרנט היא דרך מצוינת לחשוף את הילד למקורות מידע. אם כן היכן הבעיה? אנו עלולים להיתקל בתהליך של יצירת תלות רק במקורות מידע מוסמכים. בנוסף, אם אנו המבוגרים מחפשים בעבור הילדים את המידע, אמנם הילד לומד שניתן לרכוש תשובה דרך מקורות מידע, אך זאת כאשר המבוגר רוכש את המידע ולא הוא. לכן עלינו לנקוט דרך של תיווך ולהראות להם את הדרך למצוא בעצמם דרך מקורות המידע.

במקרה החמישי – התחשבות בהסברים אלטרנטיביים: המבוגר המתווך מנצל את אי הוודאות של הילד ומציע לו לחפש אלטרנטיבות שונות למציאת התשובה. למשל: הילד יכול להציע שהאנשים בקיבוץ גבוהים בגלל האוכל שהם אוכלים, כתוצאה מהגנטיקה, או אולי הם מחביאים את האנשים הנמוכים, ועוד. הילד לומד בדרך זו כי אפילו שאלה פשוטה יכולה להביא אותנו לבחון תשובות תיאורטיות רבות. המבוגר יכול לעודד את הילד ליצור הסברים אלטרנטיביים מתוך עצמו; כך הוא מעודד את החשיבה היצירתית של הילד.

במקרה השישי – מציאת הסברים אלטרנטיביים והערכה הגיונית של התוצאות: המבוגר מעודד את הילד לחפש לא רק אחר אלטרנטיבות שונות על השאלה, אלא גם לבחון אותן ולהשוות ביניהן. לדוגמה: אם נאמר שהגנטיקה אחראית לכך שהקיבוצניקים גבוהים, מה עלינו לבדוק כדי לוודא שאכן זו התשובה המתאימה? האם נאמר שהאוכל שלהם גורם להם לצמוח לגובה? נשווה בין האלטרנטיבות, ואולי נפסול את האלטרנטיבה שהם מחביאים את הנמוכים? כך עוזר המבוגר לילד ללמוד לא רק ליצור אלטרנטיבות שונות לתשובה, אלא גם לבחון אותן במבחן המציאות.

המקרה השביעי – הסברים אלטרנטיביים, הערכה הגיונית של התוצאות ועריכת ניסויים להוכחת התשובה: המבוגר מעודד את הילד לערוך ניסויים כדי להוכיח את התשובה הנכונה והמציאותית. הילד לומד לא רק לחשוב, אלא גם לבחון את היצירתיות שלו דרך הסביבה המציאותית. מובן שלא תמיד אפשר לערוך ניסויים ולבחון כל אלטרנטיבה, אולם תמיד אפשר יהיה לבחון כמה מהן. לדוגמה: אפשר לבדוק האם להורים הגבוהים בקיבוץ יש ילדים גבוהים.

מקרים אלו מדגימים כיצד אנו יוצאים מנקודה שבה אנו דוחים את השאלה עד לשלב שבו אנו מעודדים יצירת תשובות שונות ובחינתן בניסיון המציאות. אנו נעים בין אי לימוד כלל, דרך לימוד פסיבי, לאנליזות ולחשיבה יצירתית.

במחקר בנושא שנעשה במשרד למחקר חינוכי האמריקני במשרד החינוך באמריקה, נמצא כי ילדים מחברה סוציו-אקונומית גבוהה התנסו בחשיבה יצירתית ומכירים את המקרה השביעי, וכי האינטליגנציה שלהם גבוהה יותר מילדים ממצב סוציו-אקונומי נמוך. אצל ילדים אלה יש “הרשאה לחשיבה”.

ודאי שאין לנו יכולת לנקוט תמיד את השלב השביעי, אולם עלינו להכיר באלטרנטיבה זו ולהשתמש בה ככל יכולתנו. בדרך זו יכולים מורים וגננות להגיע לתוצאות של פיתוח חשיבה יצירתית אצל הילדים ללא קשר למצב הסוציו-אקונומי שלהם. אני מאמינה כי הדרך הפשוטה ביותר לפתח את החשיבה ואת היצירתיות של ילדינו, היא להפוך את שאלות הילדים למכרה זהב של חשיבה, יצירה ולימוד.

המאמר באדיבות חברת דו רה מי המפעילה ומשווקת את קורס הגנים של הופ!

ורד כרמל:

מנהלת חברת ‘דו רה מי’ ומנהלת מכללת “דעת”. מורה למוסיקה בגנים

תכנים נוספים שעושיים לעניין אותך

אסטרטגיות הירגעות לילדים בגיל הרך

אסטרטגיות הירגעות לילדים בגיל הרך

 


כאשר אנחנו טרודים ברגשות עוצמתיים כמו פחד, חרדה או כעס, טכניקות פשוטות ופעילויות לא מילוליות יכולות לעזור גם לילדים וגם למבוגרים “לצאת מהן””. כדאי לתרגל את הפעילויות הללו עם ילדים קטנים (ולזכור שהן מתאימות גם למבוגרים). אפשר גם לחשוב על דרכים אחרות שבהן ניתן להרגיש רגועים, בטוחים ונינוחים.

לִנְשׁוֹם
שימת לב לנשימה שלנו עוזרת לנו להתמקד בפעולה הנוכחית, וניתן לעשות זאת בכל זמן ובכל מקום. קחו שלוש נשימות עמוקות – פנימה דרך האף והחוצה דרך הפה – והרגישו את הבטן עולה ויורדת. להזיז את הגוף. לפעמים הרגשות שלנו גדולים מכדי לבטאם במילים. הזמינו את הילדים לתת ביטוי לרגשותיהם בעזרת הגוף שלהם. הם יכולים לקפוץ , לטפס לגובה , להתקפל לצורת כדור, לרוץ מהר או לרקוד לצלילי שיר שמח.

ציירו את הרגשות
ילדים יכולים לבטא את רגשותיהם באמצעות אמנות. אפשר להציע להם לצייר את מה שגרם להם להרגיש עצובים או כעוסים , או שמחים, או לחקור את התחושה עצמה (“איזה צבע יש לעצב שלך?” “איזו צורה היא?”). שאלות אלו יכולות לעזור לילדים ללמוד על הרגשות שלהם ולהרגיש בנוח לדבר עליהם.

לנהל יומן
הציעו לילדים מחברת משלהם. הם יכולים לכתוב או לצייר בה כל דבר – מה קרה במהלך היום, סיפור מומצא, שיר – פעולת הכתיבה יכולה לעזור להם לסדר את מחשבותיהם ולהפנים מידע חדש. אם הילדים עדיין לא יודעים לכתוב בעצמם, הם יכולים לספר לכם את מחשבותיהם, ואתם יכולים לרשום אותן עבורם.

חפץ אהוב
להתכרבל עם חפץ מנחם כמו שמיכה, פריט לבוש עם הצבע האהוב עליהם או בובה, יכול לתת לילדים תחושת ביטחון.

למאמרים נוספים מרחוב סומסום לחצו כאן
כיצד למידה עוזרת לילדים בתקופות של לחץ

כיצד למידה עוזרת לילדים בתקופות של לחץ


ילדים לומדים באופן טבעי כל הזמן ובזמנים מאתגרים, למידה יכולה להיות מקור לנחמה, שמחה ואפילו תקווה. היכולת של ילדים ללמוד קיימת גם כאשר נסיבות החיים משתנות. מיומנויות שהם רוכשים יכולות להעלות את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות, להזכיר להם שיש להם כל כך הרבה מה לתת ואת היכולת לתרום ולעזור לזולת. בנוסף, שיתוף בני משפחה או חברים במה שלמדו יכול להוות נושא לשיחות ולחזק מערכות יחסים.

כמבוגרים בחייהם, אתם יכולים לעזור לילדיכם לפתח אהבה ללמידה על ידי עידוד הסקרנות ויכולות הדיבור וההקשבה שלהם. להלן רעיונות שמומלץ ליישם:

שאלה ותהיה
כאשר אנו מעודדים ילדים לגשת בסקרנות לכל יום (או לכל מצב חדש) אנו עוזרים להם גם לבנות את החוסן הפנימי שלהם. הזמינו ילדים להתבונן בעולם הסובב אותם כמו מדענים על ידי שאילת שאלות: מי? מה? איפה? מתי? למה? אֵיך?

עודדו אותם לשאול שאלות, ושיידעו שלא תמיד יש תשובה לכל שאלה.. להבין דברים יחד יכול להיות חלק מהנה מהתהליך.

להתבונן וללמוד
לילדים ישהזדמנויות רבות ללמוד במהלך היום. אפשר להפנות את תשומת ליבם לאותיות, מספרים, צבעים וצורות ולעודד אותם להצביע עליהם.

להרפות ולשתף
הרגעים השקטים לפני השינה הם רגעים נהדרים להרהר במה שהילדים חוו במהלך היום. שוחחו ביניכם: מה הפתיע אתכם? מה היה חדש או מעניין?

ואז, לפני שמכבים את האור , אפשר לומר את המילים האלו ביחד או לחוד:
למרות שדברים רבים השתנו ויכולים להשתנות, אני נשאר אני, ואני יכול ללמוד דברים חדשים.
אני לומד, ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממני.

למאמרים נוספים מרחוב סומסום לחצו כאן

כיצד לעזור לילדים להישאר רגועים גם בזמנים קשים

כיצד לעזור לילדים להישאר רגועים גם בזמנים קשים

 


בתקופות קשות ובמצבי לחץ, ילדים עשוים להרגיש כאילו עולמם התהפך. ביותר ממובן אחד זה בדיוק מה שקרה. כמבוגרים בחייהם אתם יכולים לעזור לילדים להרגיש רגועים יותר. במצבים מלחיצים, כמו בזמן אזעקה או בזמן השהות יחד במרחב המוגן, תחילה יש לוודא שכולם נוכחים ובטוחים.

לאחר מכן, כדאי להתמקד בהרגעת הגוף. התרגילים הבאים יכולים לסייע:
קחו נשימה עמוקה. שאפו דרך האף ונשפו החוצה מהפה, לאט, שלוש עד חמש פעמים.
ספרו עד חמש. לספור היא פעולה שיכולה לעזור לילדים (ולמבוגרים) להסיט את הפוקוס מהלחץ. סופרים לאט ביחד. ילדים גדולים יותר יכולים לספור עד 10 או 15 או אפילו לספור לאחור.
כיווץ ושחרור. לעודד ילדים לכווץ ולשחרר איברים שונים בגופם. הם יכולים לאגרף את כפות הידיים ולשחרר אותן ( ולחזור על הפעולה). (אפשר גם להרים את הכתפיים לכיוון האוזניים ואז למשוך אותן מטה ואחורה, לעמידה זקופה ולחזור על הפעולות).

כשהגוף שלנו רגוע או כשהמצב פחות לחוץ אנחנו יכולים לספק ביטחון. חשוב להסביר לילדים שזה בסדר להרגיש רגשות שונים ומגוונים. ושהם תמיד יכולים לדבר עם הורה או מבוגר קרוב אחר על כל מה שהם חושבים ומרגישים.

אמירה “גם אני מפחד.ת/ דואג.ת לפעמים” יכולה לעזור להם להרגיש מובנים ולהרגיע אותם שהם לא לבד.
אפשר גם להזכיר לילדים שהם בטוחים ומוגנים: ” אני יודע.ת שזה קשה ומפחיד אבל אני כאן איתך, ואנחנו נעבור את זה ביחד”. לא תמיד צריך להציע נחמה ותמיכה במילים: תחזיקו ידיים ותתחבקו כמה שיותר.
כדאי להיצמד לשגרה ולמוכר. תמיד אפשר לחפש נחמה במוכר. בחירה לפחות בפעולה יומיומית פשוטה אחת שילדים יכולים לצפות לה, כמו לשיר את אותו שיר ערש בלילה יכולה להחזיר להם את תחושת השליטה.

אם ילדים נראים מוטרדים או שהם מתקשים להשלים משימות יומיומיות זה עשוי לעזור להם לשמוע משהו כמו, “בואו נגיד שאנחנו שמים את הדאגה על המדף בזמן שאנחנו לדוגמא קוראים סיפור לפני השינה”.
הנחת הדאגה או הפחד בצד יכולה לתת לילדים זמן להירגע ולהנות ממשהו שהם אוהבים.

לטפח ביטחון עצמי
תקופה של חוסר ודאות עלולה לגרום לילדים להרגיש חוסר ביטחון גם לגבי עצמם. אתם יכולים לעזור לילדים להיזכר ולשמו בדברים שמייחדים אותם. ערכו יחד עם ילדכם רשימה של משפטים חיוביים. הציעו להם לבחור משפט אחד ולחזור עליו לאורך כל היום. הם עשויים לומר:
אני יכול.ה להתמודד עם דברים שקשה לי
אני לומד.ת וגדל.ה כל יום.
אני אמיצ.ה .
אני יכול.ה להכיר חברים חדשים.
אני אדיב.ה לאחרים.
אני מביא.ה שמחה.
כשדברים משתנים, אני יכול.ה להיות גמיש.ה.
אני מועיל.ה.
אני לא לבד.
אני טוב.ה ב _____.

למאמרים נוספים מרחוב סומסום 

זיהוי וניהול מתחים אצל הילדים

זיהוי וניהול מתחים אצל הילדים

ילדים יכולים להרגיש לחץ בדיוק כמו מבוגרים, אבל לא תמיד יכולים לבטא זאת במילים. מתח אצל ילדים יכול להתבטא בכאבי ראש, כאבי בטן, התנהגות לא אופיינית, היצמדות פיזית, או פחד להישאר לבד.

אנחנו יכולים לעזור לילדים למצוא את המילים לרגשותיהם, ליצור קצת תחושת שגרה ולעשות פעילויות ביחד, כמו ציור או משחק, כדי לעזור להם להירגע.

לתת לילדים לבחור בעצמם את הפעילות יכול גם לעזור לתת להם תחושת שליטה.

למאמרים נוספים מרחוב סומסום לחצו כאן

ספיישל לומדים עם אותיות עם הופ

ספיישל לומדים עם אותיות עם הופ