הסינור של רוני – מקריאים, מבינים ומשוחחים
קריאה דיאלוגית והפעם: הסינור של רוני מאת: רינת הופר קריאה דיאלוגית -הקראה קולית של ספר המלווה בעצירות מתודיות קלות המאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל בבניית משמעות הסיפור, ומטרתן לתמוך במסוגלותם של הילדים להבין את הסיפור. בהתערבות זו, המבוגר מדגים קריאה שהיא איננה רציפה אלא מלווה בשאלות שמתעוררות בעקבות הקריאה המאפשרות פיתוח של שיח אורייני אודות […]
קריאה דיאלוגית והפעם:
הסינור של רוני מאת: רינת הופר
קריאה דיאלוגית -הקראה קולית של ספר המלווה בעצירות מתודיות קלות המאפשרות לילדים לקחת חלק פעיל בבניית משמעות הסיפור, ומטרתן לתמוך במסוגלותם של הילדים להבין את הסיפור. בהתערבות זו, המבוגר מדגים קריאה שהיא איננה רציפה אלא מלווה בשאלות שמתעוררות בעקבות הקריאה המאפשרות פיתוח של שיח אורייני אודות תהליכים ומסרים רגשיים, חברתיים וערכיים הבאים לידי ביטוי בסיפור, ומעמיקות את הבנת הטקסט והרחבת ידע עולם. העצירות המתודיות יתוכננו בהתאם למטרה אותה רוצים לקדם:
• ניבוי – עצירה בנקודות המעוררות ציפייה ומתח. למשל: לפני מפנה בסיפור או לפני התרה של קונפליקט.
• היזכרות – עצירה לצורך שיחזור לפני קריאת המשך. המטרה: לתמוך בזכירה ובהבנה בין מפגשי הקריאה השיתופיים.
• ניטור הבנה והשלמת פערים – עצירה לצורך הבנת הסיפור – הבנת מסרים משתמעים, השלמת פערים, תפיסת העולם המנטלי של הדמויות.
• שיחזור- עצירה אחרי יחידת תוכן במטרה לשמור על קוהרנטיות והבנה.
חשוב! לא להרבות בעצירות מתודיות, ולא לשהות בהן לזמן ממושך. לשמור על מידתיות ועל החוויה האסתטית. העמקה תעשה בשלב הקריאה החוזרת.
היכרות ראשונית ומעמיקה של צוות הגן עם הספר תאפשר עיבוד והתאמה של הסיפור לאוכלוסיית הגן ולמסגרות הלמידה, ולתכנון מטרות העצירה. על כן, לפני שניגשים לקריאה המשותפת יש לקרוא את הספר, להכירו היטב ולבחון:
• מהם המסרים הגלויים והסמויים בסיפור?
• האם ישנן מילים מופשטות או ביטויים לא שגרתיים אותם נוכל להכיר לילדים?-נבחר עד ארבע מילים לפרוש קצר בהקראה הראשונה, ולהעמקה בקריאות החוזרות.
• אילו סוגי ידע ומיומנויות ניתן לטפח באמצעותו? ‘ידע מתחומי הליבה’, ‘ידע בין תחומי’, ידע תהליכי’, ידע עולם’.
• אילו ערכים גלומים בו?
• למי מתאים הסיפור ובאיזו מסגרת- האם לכלל הילדים? במליאה? בקבוצה קטנה? מתי? ואיך?
• באילו מקומות בסיפור נוכל לעצור לשאול שאלות, להרחיב את השיח האורייני, לתווך את המסרים, לטפח מיומנויות רגשיות-חברתית, לצמצם את הפערים ולקדם את הבנה?
(בהתבסס על עבודת דוקטורט קולן, ל (2022). קריאה דיאלוגית של ספר כמרחב פסיכו־פדגוגי לקידום שפה אוריינות)
אודות הספר
רוני וסבתא עסוקים בהכנת הפתעה לאמא: ריבת תות מהגינה. הם משקיעים מאמצים רבים ולאורך הסיפור מתמלא הסינר של רוני בכתמים המשקפים את העשייה. טעימה ועוד טעימה מהריבה מותירה אותם ללא ההפתעה המיוחלת אך עם הפתעה אמנותית שאמא ששה לקבל- סינר הכתמים של רוני.
הספר “הסינור של רוני” שייך לסדרת ספרים בהם הגיבור הראשי הוא רוני. בכל ספר מתרחשות הרפתקאות לצד אירועים ואינטראקציות עם בני משפחה נוספים.
לפני הקריאה הראשונה ניתן להתבונן יחד באיור המשפחה בעמוד הראשון ובאיור בעמוד השער בו כתוב שם הסיפור ומופיעות דמויותיהן של סבתא ורוני. יחד עם הילדים נברר מי מופיע באיור מימין, נעבור על שמות בני המשפחה, מי מופיע משמאל? (סבתא ורוני); מה מחזיק רוני בידו? (סלסלה עם תותים); סבתא מצביעה על שם הסיפור, נקריא את שם הסיפור ונחשוב יחד:
– מדוע רוני יזדקק לסינר
– למה הוא ישמש ומתי?
מקריאים, מבינים ומשוחחים
חשוב לספר את הסיפור מתחילתו ועד סופו ובכך לשמור על האסתטיקה הסיפורית. בקריאה הראשונה נוכל לעצור בנקודות מפתח ולשאול את הילדים מה הם חושבים שיקרה, כך נוכל לשמר את הקשב של הילדים.
• ניבוי
לדוגמה: לקראת סוף הסיפור ניתן לעצור ולשאול “מה לדעתכם יקרה עכשיו? מה אמא תגיד? ומה סבתא ורוני יגידו לה?”.
נזמין את הילדים לשער השערות, להציע רעיונות. חשוב לשמור על מסגרת רעיונית קרובה באופן יחסי לתוכן הסיפור ולא לפתח דיון רחב וארוך יתר על המידה.
בנוסף, בקריאה הראשונה נעצור עצירה קלה לביאור של מילים לא שגרתיות או מופשטות שביאורן יסייע להבנה של העלילה, ולהרחבת אוצר המילים.
בסיפור זה למשל נוכל לבאר את המילים: מזמרה, מרקחת, מצטננת, תשוש.
במהלך הקריאה חשוב גם לעצור ולנטר הבנה
– נשאל את הילדים שאלות על תוכנו של הסיפור (ברמת הבנה מילולית), כגון: על מי מספר הסיפור? איזו הפתעה רצו סבתא ורוני להכין לאמא? איך הגיעו הכתמים לסינור של רוני? מה קרה להפתעה שהם הכינו, מדוע? מה אמא חשבה שההפתעה הייתה? ומה היא עשתה איתה?
– בקריאות החוזרות ועל מנת לפתח מיומנויות רגשיות חברתיות כדאי להתייחס לרגשות של הדמויות בסיפור ולנסות להבין עם הילדים את מניעיהן. נוכל למשל לשאול: מה הרגישו סבתא ורוני כאשר הריבה נגמרה? איך הרגיש רוני כאשר אמא תלתה את הסינר מעל הספה?
– נשאל שאלות שיכולות לקדם הבנה וגישור על פערים בטקסט לדוגמה:
לאחר המשפט “מיץ תותים אדומים אדומים, מצייר על הסינר נקודות וכתמים”.
נברר עם הילדים כי משמעות המילה “מצייר” בהקשר זה הינה הכתמת הסינר מעצם הפעילות שרוני עושה.
– רק בשלב הבא כדאי להרחיב ולפתח שיח אורייני שיעסוק בתפיסה של הילדים את הסיפור בהתייחס לעולמם הרגשי ולחוויות דומות שעברו. נוכל למשל לבקש מהילדים לספר אילו דברים הם אוהבים לעשות עם סבא וסבתא או עם כל בן משפחה אחר.
חשוב! שיח אורייני מורחב, בו אפשר לבצע תיווך, הדהוד, ביאור והרחבה חייב להיעשות בקבוצה קטנה של 4-5 ילדים.
• שיחזור
במהלך הקריאה נעצור לשחזר יחידות תוכן קטנות על מנת להציף תוכן גלוי ולמקד, ניתן להשתמש גם באיור ובעקבות זאת לפתח שיח אורייני.
לדוגמה נתבונן יחד באיור שבו האם חוזרת ורואה את הסינר המוכתם- נשאל: בואו נזכר איך קרה שעל הסינר של רוני מצויר חמור?
• היזכרות
לפני הקריאה החוזרת כדאי לחזור ולבדוק עם הילדים מה הם זוכרים מהקריאה הקודמת. לאחר מכן, נקריא את הסיפור, נעצור ונפתח שיח אורייני שיקדם את הבנת המסרים בסיפור.
לאחר היישום של הקריאות החוזרות וקיום שיח אורייני מורחב לעיבוד המסרים הגלויים והסמויים, הרחבת הידע והעשרת הלשון אפשר להמשיך לשלב בו נשלב העשרה והרחבה נוספת ב’מאה שפות’.
מתבטאים ב”מאה שפות”
– נציע לילדים להמחיז את הסיפור ולבחור את תפקידם (להעשרה: ניתן לצפות בסרטון “ילדים בקדמת הבמה ומאחורי הקלעים”).
– נגיש לילדים צבעים לחים ליצירת כתמים על ידי התזה או הנחה של צבע על דף. לאחר שהכתם מתייבש נגיש לילדים צבעי עיפרון או צבעי פסטל ונזמין אותם להפוך את הצבעים לדימוי.
– ניתן להרחיב את ידע העולם ולהכיר לילדים אמנים שביצירות רבות שלהם נוכל לזהות כתמי צבע. למשל יצירותיהם של: ג’קסון פולק, לאה ניקל, חן שיש, יהודית סספורטס ועוד.
– נכין עם הילדים ריבות מגוונות
– נבקש מהילדים לספר על מאכלים אופייניים למשפחה שלהם.
– ומה עוד…
לקינוח…
– נצפה בסרטון במלואו ונשאל את הילדים: מה דומה/שונה בין השיר לבין הסרטון? האם הסרטון גילה לנו משהו חדש? איזו דמות מופיעה בכל עמודי הספר אך אינה מופיעה כלל בסרטון?
– קידום ידע תהליכי- ידע תהליכי הוא ידע המאפשר הבנה של האופן בו נעשים דברים, ועונה על השאלות: “מה צריך בשביל…?” “מה כדאי לעשות קודם? ומה? “איך נוצר?”איך נעשה משהו?”
הסרטון יכול לזמן שיח אודות שני תהליכים ומעקב אחריהם:
– הראשון: כיצד תופרים בגדים?-בתחילת הסרטון מודגמת הכנת הסינר על ידי סבתא נחזור ונבדוק מה סבתא עושה – היא מודדת את רוני- לשם מה? באיזו מכונה היא משתמשת? אפשר לחקור איך עוד אפשר להכין בגדים.
– השני: כיצד מכינים ריבה?- אפשר לחזור יחד עם הילדים אל הסרטון ולעצור בכל שלב בהכנה, החל מהיציאה לגינה לקטיף דרך שטיפת התותים, הוספת חומרים, בישול, אריזה ותיוגה. אפשר להציע לילדים להכין יחד ציורים או תצלומים המייצגים כל אחד מהשלבים ובמידת האפשר להוסיף כיתוב.
– הסרטון ממחיש כיצד התווספו הכתמים לסינר בצורה מאוד מוחשית, חזרה לסרטון ועצירה של הסרטון בכל פעם לפני שכתם מתווסף ושאילת שאלות כגון- מה יכתים כעת את הסינר תסייע לילדים לעקוב אחרי התהליך ובהמשך לשחזר את הסיפור גם בעצמם.
– שיח רגשי: נעקוב אחר התנהלות הדמויות לאורך הסרטון, נעצור במקומות בהם נראים פני הדמויות ונשאל כיצד הן מרגישות? איך אפשר לראות זאת? נציע לילדים לדובב את הדמויות במקום בו עצרנו לדוגמה: עצירה של הסרטון בדקה 4.33 מאפשרת לילדים לראות כיצד סבתא ורוני מתקשים להתאפק מלטעום מהריבה. נעצור ונשאל: אם סבתא ורוני היו מדברים, מה אולי הם היו אומרים בדיוק ברגע הזה?